ילד, מהרגע שהוא נולד, מכוון לדבר אחד – לגלות את העולם. כל רגע הוא עבורו למידה. תינוק מתחיל בהתבוננות על הוריו וספיגת התרשמויות מהם ובהדרגה עובר לגלות את סביבתו. הסקרנות הזו היא המתנה שניתנה מהטבע לילדים כדי שירצו לגדול ולהתפתח. את הנטייה הזו אנחנו מנסים בכל דרך לרתום לטובתם במשחקים וצעצועים שיגרו את מוחם וימשכו אותם הלאה לשלב הבא ושיעשו זאת בכיף ובשמחה.
כך אנו נוהגים עימם עד גיל 6 ואז במקום להמשיך לפתח את הרצון הטבעי החזק שלהם להמשיך לגלות ולהתפתח, אנחנו עוצרים אותו באחת ומנסים להכניס אותו לתבניות ולהפוך את הילדים למוצר. זה נשמע נורא אבל זו האמת לאמיתה. ילד לא צריך לשבת שעות על כיסא ולהסתכל על מורה, הוא צריך לחקור את הסביבה שלו, להתרכז באינטראקציות עם החברים שלו וסיפוק הסקרנות שלו לגבי איך העולם עובד. ילד לומד בטיול חוויתי למקום "אמיתי" כמו תחנת רכבת, בית המשפט או בית חולים הרבה יותר משעות של האבסת חומר תיאורטי. זוהי דוגמא לשימוש נכון בנטייה קיימת.
בתי הספר, בתצורתם הנוכחית, הוקמו בתקופת המהפכה התעשייתית. שם רצו מנהלי מפעלים להכשיר במהירות עובדים בעלי ידע ויכולת חשיבה בסיסית שיוכלו לבצע משימות פשוטות ולהתנהל כבורג שקט וצייתן במערכת סרט נע של עבודה תעשייתית וכך היא מתפקדת גם היום. העולם השתנה, הצרכים השתנו, אבל אנחנו עדיין מתייחסים לילדים שלנו כעובדי מפעלים עתידיים ולא כאזרחים עתידיים של המאה ה-21.
הקורונה מאפשרת לנו, למעשה מכריחה אותנו, להביט נכוחה על מערכות חיינו ולהבין שטעינו. התרחקנו מהזרימה הטבעית של הטבע ובנינו מערכות המשרתות את האגו האנושי, השאיפה לשליטה ולכוח ולא מערכות משרתות אנשים, מחברות ביניהם ומאפשרות לכולם לחיות חיים בריאים ומאושרים.
מה נעשה לגבי מערכת החינוך? שאלה טובה. הכיוון הווירטואלי הוא התפתחות טובה מאחר וילדינו חיים במרחב הווירטואלי אבל כרגע הנטייה היא פשוט להעתיק את המערכת כפי שהיא וזה אומר שכל הבעיות בעצם נשארות. כיום מידע וידע קיימים בשפע לכל דורש לכן על המערכת להתרכז פחות בהשכלה ויותר במתן כישורים ומיומנויות לאבחן בין מידע, בין אמת לשקר, טוב ורע. כלומר, הדבר החשוב ביותר הוא חינוך ולא ידע.
האתגר הגדול ביותר הוא טיב הקשרים והיחסים בין הילדים לעצמם ומול כל הגורמים. הילדים שלנו משוועים ליד מכוונת וערכים בעלי תוכן מול עולם פרוץ במידע ובשעשועים. הדבר החשוב ביותר שצריך לתת לילדינו באופן מסודר, מעמיק ושיטתי הוא לימודי יחסי אנוש. ללמוד להסתדר עם אנשים, להתנהל ביחסים, לשלוט ולהתמודד עם לחצים וכעסים, להיות חברים ובני אדם טובים. הילדים שלנו מבקשים מאיתנו מהרגע שהם נולדים ללמוד מה זה אומר להיות בני אדם.