זקני צפת לא זוכרים מצב כזה, שלכל הבתולות והבתולים רע, רע מאוד. חרדים וחסידים, שזיווגם נקבע ארבעים יום לפני התהוותם, אינם יכולים להינשא ברוב עם. החילוניים ויתרו מזמן על חלומם להינשא בהפקות-ענק וויתרו גם על חמש מנות ה"גורמה" שעלו סכומי עתק והיו נזרקות לפח בסוף האירוע.
מי שכבר נישא, התבלבל עליו כל עולמו! תחתונים למעלה, עליונים למטה, תרתי משמע! הנשים, לראשונה ממלאים את תפקידן המהותי והחשוב ביותר ומגלות מחדש את ילדיהן הקטנים והמתבגרים, שכל כך היו זקוקים לידה המנחה של אמא. שהרי האהבה בכל העולם כולו, באה לידי ביטוי במילה זו – "אמא"!
האם היא היולדת, המנחמת, המגדלת, המנחה, המגוננת. דמות כה רבת משמעות, בעבור האדם, עד שהוא תמיד נזכר בה בכל חייו, בטוב וברע. כה גדולה ומלכותית ושולטת בכל היא האם, עד כי גם בעלה, האב, בן הזוג, ששמח בה, מרגיש גם הוא כאחד הילדים ומבקש ממנה מרגוע ונחמה.
לעומתם, יש גברים שהפנימו בטעות, שבת הזוג שלהם היא חפץ, רכוש. אלו אנשים שלא חונכו כנראה, עם ידה המלטפת, המנחה והמנחמת של אם. גברים שעולמם ודעתם השתבשו עליהם וקורונה העצימה את עולמם המסולף. בעלים וגברים מכים או רוצחים, הפורחים כפטריות לאחר הגשם, בעת משבר. ערבות הדדית, אהבה, חיבה, אינטימיות בין בני זוג, הן לא מילים המוכרות להם. בת הזוג שלהם חווה, אימה ופחד, אלימות מזוויעה, איומים ומכות. המשפחה הקרובה של האישה, אם, אב, אחיות, אינם מזהים את הסכנה. לעיתים מחבבים את הבעל האלים, מזדהים איתו ואינם מבחינים שעומד לקרות מעשה אלים.
כדי להפסיק את האלימות הגואה בעת משבר קורונה, נצטרך לשמור אחד על השני במשפחה ולהתייחס לכל חבר במשפחה, כפי שאם מתייחסת אל ילדיה האהובים, שמכסה על כל ה"פשעים" שלהם באהבה. גם הילדים יתייחסו לאימם, כמי שרוצה בטובתם והם לנגד עיניה, בימים ובלילות.
כמו הילדים, בן הזוג צריך להתייחס לאשתו כאל אשת חייל, כמו בשיר ההלל לאישה, מספר "משלי" שבוטח בה לב בעלה ושכל פעולותיה, על מנת לגדל ולחנך את משפחתה לטוב, לערבות הדדית ולתמיכה בסביבה. הכל במחשבה יתברר, סוף מעשה במחשבה תחילה ומחשבה מייצרת מציאות, בחירה באהבה וערבות הדדית במשפחות, תביא לגדילה מוסרית של האנושות כולה, עד שתהיה כמשפחה אחת מלוכדת ושלמה.